מחקר בנושא דירוג, מבנה סקאלות, וערפול

במסגרת עבודת המחקר שלה בודקת ד"ר גלית וידמן ששון את הבסיס הדקדוקי, הקונספטואלי והקוגניטיבי של תופעות של דירוג, מבנה סקאלות, וערפול, מזווית תיאורטית, אמפירית וניסויית. בין השאר עוסק מחקר זה בשאלות כגון:

  • ערפול: כמה גרגירי חול יוצרים ערימה?
  • פרדוקס סוריטס: כיצד קורה ששתי הנחות אינטואיטיביות כמו 1-2 מובילות למסקנה 3 שהיא בבירור שקרית?
    1. אדם בגובה שני מטר הוא גבוה. (אמיתי)
    2. אדם נמוך במילימטר מאדם גבוה הוא גם גבוה. (אמיתי)
    3. אדם בגובה מטר הוא גבוה. (שקרי)
  • דירוג ומבנה סקאלות: כיצד המשמעות של "טוב יותר" נגזרת מן המשמעות של "טוב" ושל "יותר"? וכיצד המשמעות של "הכי טוב" (או "הטוב ביותר") נגזרת?
  • מבנה סקאלות: כיצד סקאלת הגובה שונה מסקאלת הטוּב? מה הביטויים של הבדלים אלה בהליכי השימוש, הקטגוריזציה, העיבוד והרכישה של מילים כמו "גבוה" ו"טוב"?

בימים אלה, ד"ר גלית וידמן ששון ושותפותיה פרופ' לואיז מקנלי (ברצלונה) ופרופ' אלנה קסטרובייכו מירו (מדריד) מעורבות בארגון סדנה בשם "דירוג, מבנה סקלות, וערפול: פרספקטיבות אקספרימנטליות", שתתקיים במדריד במאי 28-29, 2015. כפי שהכותרת מציעה, הסדנה תציג מחקרים שמאתגרים או תומכים בניתוחים פורמאליים של תופעות של דירוג, מבנה סקאלות, וערפול בשפה, או מחקרים החותרים לקראת הסבר מפורש ומפורט של השימוש, הייצוג, העיבוד בזמן, הביטויים במוח, או הרכישה של ביטויים המערבים דירוג, סקאלות או ערפול.